קיבלתי עשרות מיילים כתגובה להודעה על חידוש לימודים. רובם נגד מיעוטם בעד ולכל אחד סיבות טובות. ביו היתר נשאלתי מדוע זה נשאר להחלטת ההורים ולא ניתנת החלטה שזה תפקידו של מנהל.

כל מנהל אמור לקבל החלטות וכל החלטה יכול להיות לה השלכות לכאן או לכאן. ניהול זו קבלת אחריות. תנאי בסיסי לקבלת אחריות זה כאשר יודעים על מה מקבלים אחריות ומה ההשלכות. כולם מקבלים החלטות שהם לא תמיד תואמות במאה אחוז לכל ההנחיות של משרד החינוך משום שההנחיות הם אוטופיות לעולם מדומיין והם תמיד בלתי ניתנות ליישום ונכתבות ע"י פקידים שמכסים את עצמם מכל הכיוונים וזורקים כללים והנחיות. גם ההנחיות של עכשיו "לא בטוח" שהן מיושמות היכן שחזרו ללימודים.

אבל אי אפשר לקחת אחריות על מה שלא יודעים. הרופאים עצמם לא יודעים מה זה בדיוק איך הנגיף מגיב למה הוא תוקף אחד מבני המשפחה ולא את כולם או לעתים הוא תוקף כמעט את כל המשפחה חוץ מאחד למה אצל אחד הנזקים הם כך ואצל אחר זה אחרת והאם יש השלכה לטווח רחוק ובמה, ולמה למשל בעזה אין כמעט חולים. משרד הבריאות גם משנה הנחיות אם פעם כפפות היו ציוד חובה לאחר זמן הם הפכו למשהו הפוך לגמרי עם הנחיה לא לקחת. אמרות סותרות על נגיף שנשאר באוויר או על משטחים עמיד לחום או לא עמיד וכו'. הם לא יודעים. אני ודאי לא יודע ולא יכול לקחת אחריות.

אם זה היה אפשרי משרד הבריאות היה סוגר את כל המדינה לשבועיים או שלש אבל יש לחצים וההחלטות אינן רק שיקול מה נכון אלא מה אפשרי בגלל הלחצים השונים. אנחנו צריכים לשקול נכון.

כלל הרחוב הישראלי "פרק כל עול והנחיה" ומבחינתם זה משהו שהסתיים. הלוואי. ברור שבית ספר לא יכול להיות חממה סגורה כי מי שמגיע לשם ייתכן והוא נושא איתו ויכול להיות שלא  – מקווים שלא. אם מישהו חושב שבבית הספר ניתן לשמור על הילדים שישמרו על עצמם או שהמורים ישמרו כל הזמן שלא תהיה קירבה או כל דבר דומה – הוא חי באשליות. בלתי אפשרי.

אם כל ההורים היו רוצים לחזור – זו במרכאות בעיה שלהם, שיחזרו ומה שלא יהיה – אכלו אותה לכאן או לשם.

כיוון שחלק כן וחלק לא וחזרה לבית הספר משמעותה שאלה שלא חזרו מנימוקים נכונים יסבלו כי ילדיהם יישארו בבית ולא ילמדו כלום כי המורים יהיו בבית הספר, אי אפשר להעדיף חלק על חלק כשאיני בטוח שהם טועים. אין נתונים להחלטה מלבד לחצים. מצד האמת אם חוזרים לבית הספר – אלו שלא חזרו מפסידים במאה אחוז, ואילו אם נשארים בלמידה מרחוק אלו שרצו לחזור ולא חזרו יפסידו אבל לא מאה אחוז ולכן עדיף להתחשב באלו שלא מעוניינים לחזור כי גם ילדיהם הם ילדי חורב ומגיע להם למידה ולא בטלה מאונס.

כיוון ש"פריקת העול" של הציבור החלה כבר למעלה משבוע, נוכל לראות את התוצאות בימים הקרובים ואם אכן כמו שאנחנו מקווים הכל יעבור בשלום, נחזור ללימודים עם הרגשה טובה בלי להסס ואלו שלא ירצו לחזור – לא נצטרך להתחשב בהם. לכן נחזור ב"ה ללמידה מייד אחרי חג השבועות שבנטו זו דחייה של ארבעה ימי לימודים בגלל חופשת שבועות.

אנחנו כמובן מאד מקווים שהימים הבאים יעברו בשלום ולא רק כיתות הבנים יחזרו אלא כלל הכיתות ואת המסכות נשמור לפורים ואת האלכוג'ל לניקיון של פסח הבא.

בית הספר מוכן לחזרה. הכל מוכן ניקיון, מודעות, חלוקה סבונים וכל מה שנדרש. כולנו מתגעגעים לילדים, לרעש, לשמחה, לפנים האדומות של אחרי ההפסקה, והפנים עם תום ילדות. כולנו כבר מתגעגעים לסוף שנת לימודים נורמלית שבו עסוקים בתוכניות קיץ מחנות טיולים מסיבות סוף שנה ציונים ספרי לימוד וכל השאר. אבל אנחנו לא מנהלים את העולם – והכל לטובה.

בהוקרה הערכה ותודה על שיתוף בכל מה שנאמר ונשלח אלי ובקשה להבנה מכל היקרים לי שמאד מעוניינים לחזור כבר עכשיו

ישראל דנציגר