1. מצו"ב מערכות הלימוד לשבוע הקרוב לכל הכיתות

2. עניין החזרה ללימודים הרגילים :

המתווה כמו שקיבלנו אותו ממשרד החינוך הוא מתווה לא ברור מלא בדרישות לא מעשיות בוודאי לא במבנה הקטן של בית הספר חורב.

חלק מהדרישות כפי שנכתב במתווה הן חיטוי כל המבנה, כל ילד חייב בדיקת חום בבקר וחתימה על הצהרת בריאות, המנהל חייב לוודא זאת (בין יתר התפקידים הרבים החדשים), העמדת עובדי ניקיון צמודים שינקו ויחטאו כל הזמן את כל מה שיש משטחים מעקות שולחנות כיסאות בקיצור הכל וכל הזמן. ישיבה בכיתה בריחוק של שני מטרים אחד מהשני, בהגעה וביציאה מהכיתה חייבים לחבוש מסכות. המורה עם מסכה לא יכולה להתקרב ולעזור לילד שאיבד את "השורה" או מתקשה בכתיבה וחייבת להישאר במרחק של שני מטרים מכל ילד . היא לא יכולה לסייע לילדים מקרוב שזה אחד הדברים הכי בסיסיים והנדרשים בכיתות הנמוכות. (מה יקרה למשל אם ילד ייפול ויצטרך עזרה. מי יעזור לו? המורה גם חפצת חיים ולא רוצה להתקרב לילד שהיא לא יודעת מה הוא נושא על עצמו). כל כניסת ילד לשירותים מחייבת חיטוא וניקיון אחריו. יציאה להפסקה זה רק קבוצה של 5 ילדים ואסור לשחק  משחקי חצר כדור ואפילו "תופסת" שהרי אסור להם להתקרב אחד לשני והם חייבים להישאר אך ורק בקבוצות של 5 תלמידים במרחק אחד מהשני. נדרש במתווה התייצבות של כל צוות בית הספר מכל הכיתות כדי לסייע לקבוצות הקטנות של ילדי כיתה א- ג וכולם צריכים להיות צמודים לילדים כדי למנוע מהם מגע קרוב וגם לפקח בכניסה בבקר שהם לא נכנסים יחד אלא אחד אחרי השני וכנ"ל במשך כל יום הלימודים וכו'.

דבר ראשון הרי אין צוות מורים משועמם. כולם מלמדים. חובת הגעת כל הצוות לבית הספר תמנע למידה לכל שאר הכיתות שהרי אין מורים מיותרים. אני גם מניח שיהיו הרבה הורים שלא ישלחו את הילדים מייד בתחילה  לכאורה בצדק, כי אם למשל היה חשש להימצאות מוקשים המפוזרים בשטח בבית הספר, מישהו היה שולח את הילדים מתוך הסתמכות על אחרים שישמרו על הילד שלא ידרוך על מוקשים? הנגיף הוא לא פחות ממוקש רב עוצמה!. ואם אכן רק חלק יגיעו לבית הספר, מי ילמד את הילדים שיישארו בבית אם כל הצוות "תקוע" בבית הספר כשומרי ראש לילדים? אפילו נושא טכני כמו הגעת כל הצוות לרעננה כשאסור לנסוע בנסיעה משותפת. איך יגיעו? מונית לכל מורה? מה ההיגיון להעדיף את הכיתות הנמוכות ולכל שאר הכיתות לוותר על הלמידה?

זה באופן כללי. אבל יש לנו בבית ספר חורב קושי שלא קיים במבנים העירוניים. מלבד העובדה שהעירייה מסייעת לכל בתי הספר בכל ההכנה חיטוי העמדת עובדי ניקיון וכו' הרי שבמבנה הנוכחי של בית הספר אין בכלל כיתה שניתן להושיב קבוצת ילדים אפילו קטנה במרחק של שני מטרים אחד מהשני. לחלק אותם לקבוצות ממש קטנות של שנים או שלשה ילדים מכל שכבת גיל בנים ובנות בכל החדרים האפשריים (שלא יספיקו) – מהיכן יהיו מורות? (משרד החינוך הציע סטודנטים….שגם זה לא ידוע היכן הם לרשותנו, ומי הם בכלל.) הרי לגיל הזה צריך צוות הוראה שמתמחה ולא כל מבוגר יכול לגם ללמד.

בשורה התחתונה אין מקום אין מורות אין חברת ניקיון צמודה – איך ניקח אחריות על הילדים?

אם הילדים היו הולכי בטל ולא לומדים כלום – אולי זה היה בגדר פיקוח נפש. אבל ב"ה נכון לעכשיו הילדים לומדים ובמקרים רבים אפילו יותר טוב מאשר למדו בכיתה וכל הבעיה היא שאין סידור עבור הילדים שההורים חייבים לצאת מבית (שזו בעיה קשה). דעתי האישית שלהפוך את בית הספר למעין מחסן ילדים עם הרבה שומרי ראש זה פיתרון טכני לקבוצה מסויימת אבל פוגע בכל האחרים שנשארים בבית (גם משכבת הגיל הזו וגם מכל הכיתות האחרות) וגם לא מאפשר באמת למידה ומפגשים חברתיים. ולכן נכון לעכשיו, כל עוד זה יתאפשר, נמשיך בלמידה מרחוק לילדים שיהיו בבית,  ולדעתי מבחינת למידה נגיע הרבה יותר רחוק באופן הכי משמעותי מאשר ב"מחסני הילדים". גם מבחינה בטיחותית זה הרבה יותר נכון. מי שרוצה לעשות ניסיון בבני אדם – שיעשה.

דרך אגב מנכ"ל משרד החינוך עצמו הגדיר את ההנחיות שלהם כניסוי וטעייה.

את מה שנכתב – הרבה מבינים זאת, וגם גדולי ישראל לא מתירים פתיחה, ולדעתם צריך להתחיל את הלימודים דווקא בכיתות הכי גבוהות שיש להם יכולת הבנה לשמירה על עצמם ולא עם הכיתות הנמוכות וכמדומני שבהרבה מקומות לא יחזרו בינתיים ללימודים והרבה הורים יעדיפו לחכות ולראות מה מתפתח. גם אנחנו נחכה ונראה.

מחובתנו להדגיש שהלימודים בשעה זו אינם קורסי קיץ או מטלות לשעות הפנאי. ישנו קצב למידה ותלמיד שלא יקפיד על רציפות ויחסיר מטבע הדברים יצבור פער ויצטרך שיעורים פרטיים. למי שיש כסף וזמן מיותר – אז בבקשה שייתן לילד לקום מתי שרוצה ולעשות מתי  ומה שרוצה. כלל הוא מי שעושה חופשה בלימודים יצטרך לעשות למידה בזמן החופשה.

כפי שאתם רואים במערכות המצורפות חזרנו כמעט לגמרי למערכת הרגילה התובענית אבל המקדמת. שגרת הקורונה מחייבת סדר יום ועל כל ילד או ילדה לקחת אחריות ולתפקד בהתאם. (עם קצב כזה ההורים יכולים לצאת לעבודה…)

שמחות לרוב

ישראל דנציגר

נ.ב.  ברכת מזל טוב מכל הלב לבוגרת בית הספר התיכון צופיה טייב לאירוסיה.